- בניסא
- בְּנִיסָאm., בְּנִיסְתָּא f. (בנס) sour; angry, sad. Pl. בְּנִיסִין; f. בְּנִיסָתָא. Targ. Y. Gen. 40:6 (O. נסיסין). Targ. Prov. 25:23. Y.Shek.IV, 48b bot. בניסין, read: בֵּינֵיהוֹן, v. בֵּין ch.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
